אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה בכלל יורט?
יוּרְט הוא בית מסורתי המשמש נוודים בערבות מרכז אסיה, והעשוי בדרך כלל מלבד המכסה שלד עץ בצורת שתי וערב.
בשפות טורקיות משמעותה המקורית של המילה “יורט” היא “ארץ מגורים”, “שטח מחיה” או “מולדת”, והביטוי הפך לשם נרדף לבית פיזי נייד שצורתו כשל אוהל בשפות אחרות, כמו רוסית, וממנה עבר לשימוש בינלאומי. מאותו שורש נגזרה גם המילה “Ordu” שמשמעותה בטורקית מודרנית “אדמה” או “ארץ” וזו מצאה את דרכה לשפות שונות כחלק משמה של ממלכת אורדת הזהב (טורקית Altın Orda Devleti – מילולית “מדינת ארץ הזהב”). בקזחית מכונה המבנה киіз үй או “קייז אי” ומשמעות השם היא “בית לבד”. בקירגיזית הוא מכונה боз үй “בוז אי” או “בית אפור” על שום צבעו של הלבד.
שלד הגג של היורט העשוי בצורת שתי וערב הפך כשלעצמו לסמל בתרבויות מרכז אסיה. השלד המכונה בקזחית “שנראק” (Шанырақ) ובקירגיזית “טונדוק” (Tүндүк) עבר לעתים מאב לבן גם כאשר יתר מרכיבי היורט הוחלפו, וכתמי העשן שהצטברו עליו היו לסמל ולאמצעי מדידה לוותק המשפחה. דוגמת טונדוק מופיעה במרכזו של דגל קירגיזסטן.
מבנה היורט
היורט עשוי משלד עץ מכוסה לבד שמקורו בצמר כבשים. העץ אינו מצוי בערבות מרכז אסיה ויש לקנותו בעמקים הנמוכים יותר. לעתים ניצב במרכז היורט עמוד התומך בגג, וייתכנו גם מספר עמודים. לעתים מכסות פיסות בד את היורט מבחוץ, ולפי הצורך נתלית משקולת במרכזו כדי לספק לו יציבות. היורטים משתנים בגודלם ובסגנונם ממקום למקום.
יורטים מודרניים נמצאים בשימוש בצפון אמריקה ובמידה פחותה גם באירופה, אם כי אלה אימצו בעיקר את צורתו העגולה של היורט המקורי, והם אינם נדמים לו בחומרים מהם הם מיוצרים ובכך שהם מוקמים כמבנים קבועים או קבועים למחצה.
